החלטה בתיק ת"א 10266/07

עם מתן פסק הדין החלקי בעניינו של צד ג' מס' 1 (מר האני עאלם) ביום 22/5/12 (להלן "פסק הדין") סיים בית המשפט את מלאכתו במישור היחסים שבין המודיעה לבין צד ג' מס' 1. הצוהר היחידי הינו על דרך בקשה לתיקון 'טעות סופר' כמשמעה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן "חוק בתי המשפט").

טעות סופר, משמעה: "השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו, כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה. בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל" (ראה: ע"א 9085/00, שטרית נ'  אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5) 462; וראה גם: ע"א 769/77, יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1), 667 - אמנם ביחס לקודמתה - תקנה 486; ע"א (ירושלים) 11191/07, עווידה נ' טזיז (2008); ע"א 3197/98, יורשי המנוחה ברזל ז"ל נ' כונס הנכסים, פ"ד נה(5) 538; עפ"א (מרכז) 2222-09-07, ארד נ' ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מרכז רמלה (2008); ד"נ 29/83, סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא, פ"ד לט(1) 833).

ואילו בענייננו שאני - בפסק הדין קיימת התייחסות מפורשת ומפורטת לסוגיה זו:

"בכל הנוגע להוצאות - לאחר ששמעתי את טענות המודיעה (ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ) מזה ואת צד ג' מס' 1 מזה, נחה דעתי כי אין מקום לחייב את המודיעה (ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ) בהוצאות.

מחד גיסא, אין תמה כי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ניתנה לאחר הגשת כתב הגנה, הגשת תצהירים ובמהלך ישיבת הוכחות ומכאן, כי נגרמו לצד ג' מס' 1 הוצאות (הגם שלא הובאה לפניי כל ראייה בדבר גובהן).

מאידך גיסא, המודיעה הסכימה למחיקת ההודעות כנגד מר האני עאלם עוד בטרם ניתן פסק דין ו בטרם הוכרעה אחריותו לאירועים נשוא המחלוקת. על כן, המדובר ב"קניית סיכון" תוך חיסכון בזמן שיפוטי יקר (והשווה: ת.א. (חיפה) 13549-05, סעיד נ' אמג'ד (2007)). מה גם שבשלב זה פעלה המודיעה במרץ לשם צמצום גדר המחלוקת תוך חיסכון בהוצאות לכל הצדדים.

לעניין זה יושת אל לב כי מר האני עאלם הודה שהיה מעורב בהליך רכישת כלי הרכב מהמבוטחת (הגב' ורד מונדלק) במסגרתו התקבלה מהמבוטחת תעודת ביטוח חובה מקורית תוך התחייבות להשיבה למבוטחת (הגב' ורד מונדלק) וכי כלי הרכב נרשם על שמו במשרד הרישוי. אמנם, מר האני עאלם היה עקבי בעמדתו כי כלי הרכב נרשם על שמו במשרד הרישוי אך כטובה עבור צד ג' מס' 2 (מר חוסאם לוטפי), אך עד היום צד ג' מס' 2 לא נטל על עצמו את האחריות לאירועים נשוא התביעה; ולמצער, צד ג' מס' 2 (מר חוסאם לוטפי) לא הצהיר ו/או התחייב עד היום כי אם וככל שימצא בסופו של יום כי המודיעה זכאית לשיפוי, הוא ישא בכל חיוב בגין כך, לרבות בגין חבות מר האני עאלם, אם וככל שתקבע.

משכך, טרונייתו של מר האני עאלם צריכה להיות מופניית, רובה ככולה, כנגד צד ג' מס' 2.

לפיכך, מצאתי כי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, אך ראוי כי כל צד ישא בהוצאותיו עד כה.

מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם הצורך לעודד מתדיינים להגיע להסדר תוך הימנעות מפסיקת הוצאות ריאליות (והשווה: ת.א. (חיפה) 829/04, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' SATIN SHIPPING CO LTD. (2007))".

מה גם שבמסגרת פסק הדין נדחו ההודעות כנגד צד ג' מס' 1 (להבדיל ממחיקתן) במטרה למנוע את הטרדתו של צד ג' מס' 1 פעם נוספת בגין האירועים נשוא הליך זה ובכך נמצא האיזון הנאות בין האינטרסים ה'מתגוששים בזירה'.

בשולי הדברים יוער כי אין לבית המשפט אלא את שהביאו הצדדים לפניו כפי שבא לידי ביטוי בפרוטוקול בית המשפט (ראה: עמוד 54 לפרוטוקול שורות 28-29).

סוף דבר -

דין הבקשה להדחות.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותק לצדדים גם בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: